בן לאה ואברהם, נולד ביום י"ט באדר תרצ"א (8.3.1931) בירושלים ובה למד בבית-הספר העממי "מרגלית". היה תלמיד מקשיב, שקט, חדור משמעת ונכון תמיד לעזור לחבריו. הצטיין בגיאוגרפיה ובחשבון. לאחר גמר לימודיו החל ללמוד מלאכה אצל צורף וגילה כשרון במלאכת-מחשבת. עוד בהיותו בן 16 רצה להתגייס לשירות העם, אך מפאת גילו הרך לא קיבלוהו. לא יצאה שנה לעבודתו ופרצה מלחמת העצמאות. יצחק היה מראשוני המתגייסים, נשלח לאימונים ב"ארזה" ואחר-כך הועבר לגדנ"ע. לאמו אמר: "התפללי עלי, אמא, אבל אל תדאגי לי".

יצחק נפל ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948), בדרכו לעבודת ביצורים. הוא נפגע מפגז בהיותו על-יד מועדון "מנורה". פצוע קשה הועבר לבית-החולים ולאחר כמה שעות מת ונקבר בסנהדריה.

ביום ט"ז בחשוון תשי"ב (15.11.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.