בן מרים ויחיאל. יוסף נולד במצרים בשנת תרפ"ז (1927). הוא גדל במצרים.

יוסף עלה לישראל בשנת 1949 והתגורר ברמת גן. ב-1951 התגייס לשירות בתי הסוהר. תחילה שירת כסמל חצר, ולאחר מכן כקצין תורן בבתי הסוהר תל מונד, חיפה ורמלה. מפקדיו תיארו אותו כבעל יוזמה, בעל כושר פיקוד ומסור לעבודתו.

סמל יוסף נהרג ביום רביעי בערב, י"ד באב תשי"ח (31.7.1958). הוא נשלח מבית הסוהר רמלה לתגבר את צוות הסוהרים בכלא שטה, ושימש בתפקיד זקיף השער הראשי. באותו לילה פרץ המרד בשטה שארגנה קבוצת אסירים ערבים בהנהגת אחמד עותמאן, שהיה ידוע בכינויו "העיתונאי". האסירים השתלטו על היומנאי, לקחו ממנו את מפתחות בית הסוהר והשתלטו על הנשקייה. במהלך האירוע ירו האסירים והרגו שני סוהרים, יוסף וחברו אלכסנדר יגר.

במהלך המרד נמלטו שישים ושישה אסירים, ואחד-עשר נהרגו.

יוסף נפל בעת מילוי תפקידו. בן שלושים ואחת בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקריית שאול, תל אביב. הותיר אחריו אם ואחות.