בן רבקה ומיכאל, נולד בשנת תרע"ד בעיירה פיאטרה-ניאמץ, רומניה. בהיותו תינוק נפל אביו במלחמת-העולם הראשונה. בתקופת לימודיו בבית-הספר היסודי נאלץ לסייע לאמו בכלכלת הבית. חייו הקשים עיצבו את דמותו והוא הפך לרגיש, רציני ומודאג תדיר. בנעוריו הצטרף לקן "השומר הצעיר" בעיירה והתמסר לתפקידיו באחריות רבה. היה פעיל בעבודה למען הקרנות הלאומיות. עם חבריו יצא למושבת-קיץ, השתתף במקהלה ורכש לו חברים. הוא הצטרף לפלוגת עבודה בבוקרשט והיה מודאג מתנאי-ההכשרה הקשים ומהגבלת העלייה. משפרצה מלחמת-העולם השנייה, אך דרכי העלייה טרם נסגרו כליל, העפיל בשנת 1941 באונייה "דוריין 2". היה כלוא עם חבריו 18 חודש בעתלית ותקופה זו שברה את רוחו והרסה את בריאותו. כשיצא מעתלית הצטרף לחבריו בקבוצת ניצנים. הפגישה עם ידידים-מנוער עודדה אותו והרגיעה את עצביו. לאט-לאט מצא את מקומו בקבוצה. התגבר על קשיי ההסתגלות לעבודה מחמת בריאותו הרופפת. עבד בפרדסים ולאחר זמן - בסנדלריה. מצא סיפוק רב בדאגה לצורכי החברים, ושלווה בחיק משפחתו. שעות היה שר עם בנו ושמח על קולו הערב של הילד. בקרבות מלחמת-העצמאות התקדם טור מצרי כשמטרתו להגיע לתל אביב. לאחר שנבלמה התקדמות הטור המצרי ליד אשדוד נותר קיבוץ ניצנים בעורפם. המצרים הבינו כי נקודה זו יכולה לשמש בסיס לפעילות כוחותינו בעורפם ולפיכך ריכזו כוח ניכר כדי לכובשה. ההתקפה המצרית הונחתה ביום 7.6.1948. מבעוד לילה הופגז המשק קשות ועם בוקר החלה הסתערות הרגלים, אך זו נבלמה באש המגינים. המצרים הגבירו את ההפגזה ואף הפעילו מטוסים שהפציצו את המשק וגרמו נזקים כבדים. בחסות חיפוי זה התקדמו כוחות רגלים ושריון מצריים והצליחו לחדור למשק ולהשתלט עליו. בקרב זה נפל, ביום כ"ט באייר תש"ח (7.6.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בניצנים. השאיר אישה, בן ובת.