יהושע (שוקה), בן שרה ושלמה, נולד ביום כ"ה בתמוז תש"ג (28.7.1943) בקרית מוצקין. הוא למד שם בבית-הספר היסודי "אחדות", ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון במעוז-חיים ובפנימייה הצבאית. יהושע היה תלמיד טוב והקפיד על הכנת שיעוריו. הוא היה חבר בתנועת "מחנות העולים" בקרית-מוצקין, חבר פעיל ומקובל על כל מדריכיו. הוא היה חובב צילום והיה לו אוסף תצלומים גדול. יהושע היה אוהב אדמה ועבודת השדה מלאה את כל ישותו. חרוץ ושקדן היה, הקדיש מחשבה רבה ומאמצים רבים לטפח את ענף הכותנה במשק, ונמנה עם מתכנני המתקנים האוטומטיים, שנועדו להפעיל ממרחק את מערכת ההשקיה בשדות הקרובים אל הגבול. יהושע היה אופטימי ועליז, הרבה להתלוצץ ולהתבדח. שובב היה מעט, אהב מעשי קונדס ולעתים גבר עליו יצר ההרפתקנות. הוא היה חברותי וקל להתיידד, אוהב חברה ומכניס אורחים. ישר-דרך היה ובעל מצפון, איש-אמת ועומד בדיבורו. הייתה בו פשטות וצניעות. נאה דרש וגם נאה קיים, ותמיד עשה את מלאכתו באמונה וללא לאות. הוא היה בן נאמן להוריו, בעל מסור ואב אוהב. הוא התכונן ללמוד בפקולטה להנדסה בטכניון בחיפה ואף עמד בהצלחה בבחינות הכניסה.

יהושע גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1961 והוצב לחיל-השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס צניחה, בקורס מ"כים חי"ר, בקורס קציני חי"ר, בקורס קציני חרמ"ש ובקורס למפקדי פלוגות שריון. חודשים אחדים שירת גם בצבא הקבע. יהושע נחשב קצין מוכשר ולוחם אמיץ, אחראי ומסור מאוד לתפקידו. הוא הרבה לדאוג לחייליו וסייע להם גם בחייהם האזרחיים. בדרך כלל לא הקפיד על גינוני משמעת, אך תבע מפקודיו ביצוע מדויק.

לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר, היה נקרא רבות לתקופות של שירות מילואים, וכן השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה שלאחריה. על כל אלה הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים" ו"אות השירות המבצעי". במלחמת יום-הכיפורים השתתף יהושע בקרבות הבלימה וההבקעה נגד הסורים ברמת הגולן. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973) נפל יהושע בקרב מערבית לחאן-ארנבה שברמת הגולן. על גילוי אומץ לב הראוי לשמש מופת הוענק לו "עיטור המופת". וזה תיאור המעשה: "בימים הראשונים של מלחמת יום-הכיפורים לחם רב-סרן יהושע יהלום ז"ל בגזרה הצפונית ברמת הגולן, בתפקיד מפקד פלוגת סיור על ג'יפים. הוא עסק בעיקר בפינוי נפגעים בג'יפים מהחזית לעורף ובהכוונת הטנקים בלחימה כנגד שריון האויב. בהמשך הלחימה נפגעו מפקדי הפלוגות ביחידתו של רב-סרן יהלום ז"ל. הוא תבע ממפקדו שימנוהו למפקד על פלוגת טנקים, למרות שלא הייתה לו הכשרה מקצועית לכך. מפקדו נענה לתביעתו ונתן לו לפקד על פלוגת טנקים, והוא ביצע את התפקיד החדש שקיבל ביעילות, בגבורה ובתושייה רבה. ב-11 באוקטובר 1973 הוביל רב-סרן יהלום ז"ל את פלוגתו בהתקפת הגדוד, מול הכפר חאן-ארנבה. תחת אש הארטילריה הכבדה של הסורים המשיך להוביל את ההתקפה, ועל סף התעלות הסוריות נפגע הטנק של יהושע ז"ל והוא נהרג במקום. במעשיו אלה גילה רב-סרן יהושע יהלום ז"ל אומץ-לב, תעוזה ודבקות במשימה למופת" הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במעוז חיים. השאיר אחריו אישה ושלושה בנים, אב, אם, אח ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סרן.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יהושע היה חייל נאמן, ביצע בדבקות את כל המוטל עליו והיה אהוד על פקודיו ועל מפקדיו".

רעייתו הוציאה לאור ספר לזכרו בשם "שוקה;" המועצה האזורית של בקעת בית-שאן הוציאה לאור חוברת בשם "איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה", לזכר בני האזור שנפלו במלחמה, ויהושע בתוכם; בעיתון חיילי ישראל, "במחנה", פורסמה רשימה עליו, כשהוענק לו "עיטור המופת".