בנם הצעיר של שרה ויהודה לוין. נולד ביום כ"ד בניסן תש"ן (19.4.1990) באילת. אח לאלדד ואביתר.

נשוי לאלמה, אב לאורי ואיילה.

איתמר גדל בעיר אילת. היה תינוק חייכן ומקסים. התחנך בגנים "ניר" ו"גיבורים" ולמד בבית הספר היסודי הוותיק בעיר, "אלמוג". חברותי, רגיש ואהוב על כל הסובבים אותו. ילד סקרן ונבון מאוד, שנהנה לקרוא ספרים ולכתוב סיפורים. מגיל צעיר אהב את הטבע, טיולים ובעלי חיים.

המשיך את לימודיו בבית ספר התיכון "גולדווטר" באילת. כנער עסק בספורט לסוגיו השונים, אהב לשחות בים ולצלול, והגיע עם השנים לרמת "דייב מאסטר". בלט בחוש הצדק שלו ובנתינה לחברה. היה חניך, מדריך ומרכז בשבט תנועת הצופים בעיר, שהיה לביתו השני בשנות התיכון. בצופים גם הכיר את בת זוגו, אלמה.

בשנת 2009 התגייס לצה"ל והחל במסלול ההכשרה של שייטת 13. המשיך בפלס"ר (פלוגת סיור) של חטיבה 401 בחיל השריון. לאחר סיום מסלול ההכשרה יצא לקורס קצינים בבסיס הדרכה 1, וכקצין חזר לפקד על צוותו. היה מפקד מחלקת טירונים, קצין מבצעים ביחידתו וכן מפקד צוערים בבית הספר לקצינים. מהשירות הסדיר השתחרר בשנת 2014, בדרגת סגן.

מייד עם תום שירותו הצבאי יצאו איתמר ואלמה לטיול הגדול בדרום אמריקה, למשך חצי שנה. בטיול זכה איתמר לשלב שתי אהבות גדולות: הטבע אשר בפלאיו חזה, בין היתר כאשר טייל ביערות האמזונס וצלל באיי גלאפגוס, וחיבתו למתקני אקסטרים למיניהם.

לאחר חזרתו ארצה החל את לימודיו האקדמיים. את השנה הראשונה ללימודים עבר באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן העתיק את לימודיו לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בבאר שבע, במסלול כלכלה ומתמטיקה. היה סטודנט מבריק והשלים תואר ראשון ושני בכלכלה בתוכנית ייעודית מקוצרת. שימש מתרגל בפקולטה לניהול, ולאחר מכן מרצה בקמפוס אילת, שלוחה של האוניברסיטה. היה אהוב מאוד על תלמידיו.

במהלך לימודיו, בשנת 2016, נישא לאלמה והם גרו בבאר שבע. לאחר לידת בנם בכורם, אורי, החליטו לחזור לאילת ולחיות ליד משפחתם המורחבת. כעבור שנים אחדות נולדה בתם השנייה, איילה. איתמר היה בן זוג אוהב ואב מסור לילדיו. נהג להשתולל עימם, ליצור עבורם עולמות דמיון קסומים ולהרכיב עימם טירות ומגדלים. הוא נטע בהם ביטחון רב והוריש להם את אהבתו לספורט ולטבע.

איתמר היה בן משפחה מסור וחבר טוב. מעורב, אוהב ואהוב בכל המשפחה, כן שמר על קשר הדוק עם קבוצת חברים, חלקם עוד מימי הגן, בית הספר והצופים.

במשך מספר שנים עבד כמדריך בקורסי הכנה לבחינה הפסיכומטרית. בשנים 2018–2019 שימש רכז בתוכנית "דילר" למנהיגות נוער של הסוכנות היהודית בקהילת אילת-אילות בשיתוף נוער מטורונטו, קנדה. השלים לימודי הוראה בקמפוס אילת, ובשנת 2022 החל לעבוד כמורה למתמטיקה ומחנך בשכבה י', בבית הספר "גולדווטר", שבו למד בנעוריו. שימש גם רכז הכנה לצה"ל בכיתות הגבוהות, והתלמידים היו קשובים ומרותקים כשהסביר להם על שירות משמעותי וקרבי בצבא.

בני הנוער והצעירים שפגש, לימד וחינך מעידים עליו שהיה מורה לחיים, כזה שהותיר את חותמו בחינוך לערכים שהיו עבורו עמודי תווך: אהבת העם והארץ, ציונות, כבוד לזולת, נתינה וקבלת האחר והשונה. הוא היה מורה אכפתי במיוחד, שניהל שיחות אישיות עם התלמידים, הבין לליבם ותמך בכל אחד ואחת מהם. תלמידיו ידעו שהוא מעריך אותם ושהצלחתם חשובה לו. כמה מהם העידו כי התחילו לאהוב מתמטיקה בזכותו. "לא היה לנו מורה כמוהו", אמרה אחת מתלמידותיו.

איתמר היה בעל תחומי עניין רבים. בזכות אהבתו לספורט הפך למאמן כושר פעיל במכון "קרוספיט" שנפתח באילת. במקביל השתלם בתחום הייעוץ הכלכלי למשפחות והחל ללוות משפחות בתהליכי שינוי כלכלי. תכנן להקים מכינה לחיים האזרחיים לחיילים משוחררים, הכנה ללימודים ולניהול כלכלי נכון.

בכל פעילות שבה השתתף, ובכל מקום שבו היה, ביקש להיות משמעותי, מוביל ומשפיע. כך היה גם בשירות המילואים. לאחר מספר שנים ביחידת המילואים של פלס"ר, שבה לחם גם במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014, השתלב ביחידת לוט"ר אילת (יחידה 7707), כחלק מרצונו לתרום לביטחון העיר והקהילה. היחידה ללוחמה בטרור הממוקמת באילת היא יחידת עילית של חיילי מילואים, שערוכה לתת מענה לאירועי טרור באזור וכפופה לעוצבת "אדום" בפיקוד הדרום. עם הזמן פיקד איתמר על צוות הצלפים של היחידה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו בוקר הוזעק איתמר עם חברים נוספים מהיחידה ללחימה בשטחי עוטף עזה. הם הגיעו לצומת מבטחים, נלחמו במחבלים ובזכות לחימת לוחמי הלוט"ר נפתח הצומת למעבר רכבים וכוחות צה"ל. לאחר מכן נלחמו בקיבוץ סופה הגובל בדרום רצועת עזה וסיכלו חדירת מחבלים אליו, יחד עם כיתת הכוננות של הקיבוץ. בהמשך טיהרו את האזור ממחבלים וחילצו תושבים ופועלים זרים שהסתגרו במרחבים המוגנים ובמפעלים אזוריים.

עם הכניסה הקרקעית של צה"ל לרצועת עזה בסוף אוקטובר 2023, שירת איתמר במילואים חודשים ארוכים והשתתף במבצעים רבים בתוך הרצועה.

בכל הפוגה דאג להגיע לבית הספר אל תלמידיו, ואף כתב להם מכתב על חייו כחייל מילואים, שהוקרא בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, ב-13 במאי 2024:

"שלום לכולם, שמי איתמר, ואני מורה פה בבית הספר. חלקכם ודאי מזהים אותי מהשיעורים, מהמסדרונות ואולי מחדר המורים. אבל לא על זה באתי לספר לכם היום. היום באתי לספר לכם על צד אחר שלי, על המילואימניק שבי. בי, ועוד ברבים אחרים.

בשבעה באוקטובר, התעוררתי לאותן חדשות נוראיות שהתעוררנו כולנו. כששמעתי אותן, היה לי ברור. צריכים אותי, עכשיו. אין זמן, יש חיים להציל, וצריכים לפעול מייד. תוך שעות מספר כבר הייתי בשדה הקרב של ה-07/10, ביישובי העוטף. אני ואחיי לנשק קפצנו מאירוע לאירוע, נלחמנו, ואפילו הצלחנו להציל כמה וכמה נפשות בישראל.

רבים שואלים אותי: פחדת? נלחצת? על מה חשבת? ואני תמיד מחזיר את אותה התשובה. באותו הרגע לא חשבתי, כי אילו הם חייו של המילואימניק. ברגע אחד אתה שוכח הכול - אתה כבר לא מורה, לא נגר, לא מנכ"ל ולא נהג מונית. אתה לוחם בצבא ההגנה לישראל. ברגע שקראו לי משהו בראשי השתנה - חשבתי רק איך אני מגיע מוכן, כמה שיותר מהר, כדי לבצע את המשימה שהוטלה עלינו, כדי לעצור את האויב שחדר את גבולות ישראל. המחשבות על השגרה נדמו - הגיע זמן מלחמה.

אלו הם חייו של מילואימניק. ברגע אחד אתה קם, עוזב את המשפחה, את העבודה, את החיים ויוצא להילחם. השארתי את ילדיי בבית, ויצאתי. היה לי ברור שאעשה הכול כדי להציל את חיי התושבים בעוטף, גם במחיר חיי שלי. והמחיר הזה כואב. המחשבה על הילדים כואבת. אבל מניחים אותה בצד וממשיכים להסתער. זה המחיר שאנחנו המילואימניקים משלמים בכל פעם מחדש. ואולי אפילו בכל יום. יש לנו משפחה, יש לנו חברים, אבל ברגע האמת אנחנו נעזוב הכול ונתגייס למאמץ המלחמתי.

אל תשכחו אותו, את המחיר הזה. שלנו, חיילי המילואים, של החיילים הסדירים, של כוחות הביטחון, ובייחוד של אלו שנפלו. היו ראויים למחיר אותו אנחנו משלמים. דאגו שתהייה לנו חברה חזקה, מאוחדת, בה מכבדים אחד את השני, בה לכל אחד יש מקום, בה כדאי ואפשר לחיות חיים מאושרים. כי על זה אנחנו נלחמים".

בפעילות של איתמר וצוותו בעיר ג'באליה ביום 11.11.2024, במהלך כניסתו השביעית במספר לשטח הרצועה, זיהה הצוות חוליית מחבלים ופתח לעברה באש מדויקת. זמן קצר לאחר מכן נהרג איתמר מירי צלף.

רב-סרן איתמר לוין פרידמן נפל בקרב ביום י' בחשוון תשפ"ה (11.11.2024). בן שלושים וארבע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בעיר אילת. הותיר אחריו אישה, שני ילדים, הורים ושני אחים.

כתבה אימו: "איתמר השאיר לנו צוואה כפי שכתב לתלמידיו, 'תמשיכו להיות אנשים טובים', וכך נעשה. נהיה טובים ונהיה בשמחה, כי איתמר היה ילד שמח".

כתבה אלמה, אלמנתו: "איתמרי, חצי שנה עברה, והלב עדיין מסרב להאמין. אחד הדברים שלמדתי על החיים החדשים שנכפו עלינו, הוא כמה הם אמביוולנטיים וכמה הזמן הוא מושג חמקמק. איך אפשר למעשה לספור את הימים או החודשים, כשכל רגע ורגע הוא לא רק הרגע הזה או הבא, הוא גם הרגע שהיה בעבר או זה שיכול היה להיות בעתיד? אני מרגישה שמאז שאתה אינך, אני חיה במקביל בכמה צירי זמן. כל פעולה כמעט מלווה בזיכרון של האופן שבו אתה ביצעת אותה. בכל מקום אני רואה לנגד רוחי את הפעמים, לרוב הרבות מספור, שבהן היינו שם יחד (בכל זאת, שבע-עשרה שנה)...

איתמרי, למשפחה הקטנה שלנו היה כל כך מעט זמן יחד ... אני מאמינה שגרעין האהבה הבלתי מעורער שנטעת בהם ונטעת גם בי ילווה אותנו ויגן עלינו בהמשך הדרך. דע לך, שכל לילה לפני השינה אנחנו פוגשים אותך בסיפורים, מחבקים ומנשקים".

משפחתו וחבריו של איתמר מנציחים אותו בדרכים שונות, בהן:

מכון הכושר "קרוספיט אילת", שבו התאמן איתמר וגם אימן, קיים "אימון גיבורים" קבוצתי לזכרו, לאור המשפט שכתב לתלמידיו: "תהיו טובים, גם כשהעולם לא צודק".

מתנ"ס "שחמון" באילת, שבו בילה איתמר עם אשתו וילדיו פעמים רבות, קיים פעילות חינוכית לילדים ולהורים לזכרו. בין השאר יצרו הילדים "קופסת מעשים טובים" בהשראתו.

אימו של איתמר, מורה בבית הספר "גולדווטר" באילת, הכינה מערכי שיעור לזכרו של בנה. גם בת דודתו הכינה מערכי שיעור לזכרו, הם מועברים בבתי ספר יסודיים ברחבי הארץ.

בקיבוץ ברור חיל, בו מתגורר האח אביתר, הוקמה "חורשת איתמר" ובה ניטעו לזכרו מאתיים עצים.